לגלותינו. הוא גלות יהויכין כי אז גלה יחזקאל: בראש השנה בעשור לחודש. איזו היא שנה שראש השנה שלה היא בעשור לחדש זו היא שנת היובל שהתחלתה ביום הכפורים בעשור לחודש השביעי כי המרכבה ראה בשנת שלשים ליובל כמ״ש שם ואז היה בשנת החמישית לגלות יהויכין והמראה הזאת היתה בשנת כ״ה לגלות יהויכין וא״כ היתה בשנת היובל וכבר עברו י״ד שנה מעת שהוכתה העיר בימי צדקיה כי הוא מלך י״א שנה אחר גלות יהויכין: יד ה׳. כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי: שמה. ר״ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה:
במראות אלהים. ר״ל לא הביאני באמת אלא נדמה לי במראה הנבואה כאלו הביאני אל ארץ ישראל ושם הניח אותי על הר גבוה מאד והוא הר הבית: ועליו. וסמוך אל ההר ההוא היה כבנין עיר והיא ירושלים והיתה מנגד ההר:
ויביא וכו׳. ר״ל וכאשר הביא אותי שמה ראיתי והנה איש הוא המלאך הדובר בי שהיה מראהו כמראה נחושת כדבר הזוהר ובהירות וכעין שנאמר בחיות ונוצצים כעין נחושת קלל (לעיל א): ופתיל פשתים בידו. למדוד בו מדידת הבנין: וקנה המדה. גם היה בידו קנה המדה (והוצרך גם לפתיל למדוד על ידו מדה מרובה כי בקנה יש טורח רב למדוד מדה מרובה כי יצטרך בכל פעם לרשום המקום שכלה מדת הקנה למען למדוד משם ולהלן ועם כי היה במראה הנבואה מ״מ הראהו באופן הנאות אל המוחש ולכן היה בידו פתיל ארוך ובו מדד מדה מרובה בפעם אחת ולאח״ז מדד הפתיל בקנה המדה לדעת כמה בו וגם מדה פחותה ממלא הקנה יקשה לשער ולצמצם עם הקנה ולא כן בפתיל כי אפשר לכפלו כרצונו לשער ולצמצם לפי מדת הקנה): והוא. המלאך הזה היה עומד בשער של חומת הר הבית:
ראה בעיניך. שעור המדה: ובאזניך שמע. מהו הדבר הנמדד: ושים לבך. להבין הדברים: למען הראותכה. למען הראות לך בנין בית העתיד הובאתה מבבל אל המקום הזה: הגד וגו׳. כדי לנחמם ולחזק תקוותם:
והנה חומה. והנה ראיתי חומה מחוץ לבית בכל סביבו והוא חומת הר הבית: שש אמות וגו׳. ר״ל שהיה הקנה מחזיק שש אמות גדולות שכל אמה מהם היה במדת אמה של חול שהיא אמה בת חמשה טפחים ועוד טפח יותר וא״כ היה מדת הקנה שלשים וששה טפחים: הבנין. ר״ל בנין החומה ההיא: וקומה קנה אחד. למען יהיה נראה מבחוץ כל בנייני הבית ולא יעלימם החומה ההיא מעין הרואה לכן היתה נמוכה כי זה נוייה ויפייה:
ויבוא. המלאך נכנס בתוך היקף החומה ההיא ובא לו לעזרת נשים אל השער הפונה מזרחה והעזרה ההיא נקראת בענין חצר חיצונה שהיא חיצונה לעזרת ישראל: ויעל במעלותיו. עד שלא בא אל השער הלך במעלות כי ההר הזה היה הולך ועולה כלפי המערב והיו שם מעלות: קנה אחד רוחב. כמדת עובי החומה שהיתה בת קנה וכמדת חומת הר הבית: ואת סף אחד. ר״ל וכן מדד הסף האחד שממולו והיה קנה אחד רוחב:
והתא. כל תא היה קנה אחד אורך וכו׳ ומספר התאים היו שלשה מימין השער ושלשה משמאלו כמפורש בענין והיו נשענים לכותל העזרה ופניו כלפי הר הבית: ובין התאים. כותלים המפסיקים בין תא לתא היו בני חמשה אמות וכן הכתלים החיצונים מזה ומזה וכן הכתלים שלפניהם אבל מאחריהם היה להם כותל העזרה לכותל: וסף השער מאצל אולם השער. כי לפנים מהשער היה בנין אולם כמפורש בענין וכתליו היו נמשכין כלפי פנים מצדי השער מזה ומזה ולהן מזוזות בראשן הפנימי ולכן אמר כ״א ממזוזות השער שאצל האולם לצד פנים היתה בת קנה אחד וכמדת כותלי האולם:
מהבית. ר״ל העומד בפנים בחלל העזרה: קנה אחד. על עובי החומה יאמר:
וימד וגו׳. משך בליטתו לפנים: ואיליו. המזוזות שעמדו בראשי הכתלים נמשך בליטתן לפנים שתי אמות הרי בין הכל עשר אמות (אבל רוחב המזוזות היה קנה אחד לכסות עובי הכותל ועם כי היו עגולים כלפי שקראום איליו מ״מ לא היו במרחק שוה): ואולם השער מהבית. לפי שאולם הוא בית שער ודרכו להיות מחוץ לשער וכמו שהיו אולמי חצר הפנימי לכן אמר הנה האולם הזה היה מבפנים לא כדרך האולמות ונעשה כן למען יהיה האולם הזה מול אולם חצר הפנימי וזהו דבר נוי ופאר (וכתלי האולם היו משוכין מחלל השער אמה וחצי מזה ומזה כמפורש בענין):
ותאי השער. מספר תאי השער העומדים בפאת המזרח היו שלשה מהשער מזה ושלשה מזה: לשלשתם. לשלש התאים שמזה ומזה: לאלים. למזוזות התאים שעמדו בפתחיהם מזה ומזה:
את רוחב. הוא רוחב חלל פתח השער ממזוזה למזוזה: אורך השער. הוא החלל שבין כותלי אולם השער (ואין לתמוה על שקורא לחלל הפתח בלשון רוחב ולחלל האולם קורא בלשון אורך כי כלפי שקורא בענין לגובה השער בל׳ אורך ראוי א״כ לקרוא מהסף להסף בלשון רוחב אבל האולם הלא משך הבליטה לפנים היה עשרה אמות ובין הכתלים היו י״ג אמות והיתירה במדה ראוי לקרות בל׳ אורך) שלש עשרה אמות עשר מול חלל השער ואמה ומחצה משוכה לכל צד מחלל השער ולהלן:
וגבול. לפני התחלת התאים היה מקום פנוי אמה אחת יתירה ממה שהיה פנוי בצד פנים ממולו כי כתלי האולם היו נמשכות מחלל השער ולהלן אמה ומחצה והתאים נמשכו בצד חוץ ממולו ועוד אמה יתירה א״כ היה הגבול שתי אמות ומחצה: ואמה וגו׳. ר״ל וכן אמה אחת גבול בעבר השני: והתא. ר״ל חלל התא היה מרוחק ששה אמות מהתחלת גבול האמה היתירה על הגבול הפנימי שממולו כי האמה של הגבול וחמש של עובי כותל התא הרי ששה (ויתכן שבא לומר בזה שגם כותלי חיצונים מזה ומזה מהתאות היו בני חמשה אמות כי למעלה לא פירש כ״א בין התאות): ושש וגו׳. ר״ל וכן היה מרוחק שש אמות בהעבר השני:
מגג התא לגגו. ר״ל מגג התא שבעבר הזה לגג התא שממולו בעבר השני: רוחב עשרים וחמש אמות. כי הגג הוא מה שעל החלל בין הכתלים וא״כ צא וחשוב הכותל חמשה וגבול אמה ועוד אמה ומחצה ממול גבול הפנימי וכן מעבר השני הרי ט״ו אמה ועשר מחלל פתח השער הרי כ״ה אמות והיה עשוי כעין תקרה מגג לגג והיה נראה כעין שער וכאשר הוא בהציור: פתח נגד פתח. ר״ל פתח השער הזה היה מול פתח שער הפונה לפנים שהיה עשר בחללה:
את אילים. הם מזוזות השערים והיה גבהן ס׳ אמה: ואל איל. ר״ל וכמדה ההיא היה אל כל המזוזות החצר בעברי השער מזה ומזה: סביב סביב. כי גם ברוח הצפוני והדרומי היו שערים כמפורש בענין:
ועל פני. ר״ל גבהו של שער האיתון הוא השער המזרחי האמור בענין ויקרא כן לפי שהנכנסים להשתחוות באים דרך בו שהוא מכוון מול פתח ההיכל ובית קה״ק: על לפני. עם גובה אולם השער הנמשך לפנים: חמשים אמה. ר״ל זה כזה היו בגובה חמשים אמה וא״כ בלטו המזוזות עשר אמות למעלה מחלל השער:
וחלונות אטומות. בהתאים היו חלונות סתומות ר״ל לא היו פתוחות מבלי סתימה כלל אלא היו סתומות במחיצה בהירה וזכה לבוא האורה דרך בה: ואל אליהמה. החלונות ההם היו במזוזותיה הפונות לפנימה לשער כי תא הקיצונה שאצל השער מזה ומזה היו פתחיהן זה מול זה ופנו אל חלל השער החיצון שהיה מכ״ה אמות כמפורש למעלה ובמזוזות הפתחים ההם היו החלונות אולם ביתר התאים יתכן שלא היו חלונות במזוזותיהן כי לא היה שם רב האורה: סביב סביב. ר״ל כן היה לתאי הקצונים של כל שער ושער: וכן לאלמות. גם לכל האולמות היו חלונות אטומות: וחלונות. עוד היו חלונות בכל התאים אשר מסביב והם יפנו לפנים לחלל ע״כ כי כותל ע״כ היה להם לכותל מאחוריהם ובכותל ההיא היו חלונות כי העזרות לא היו מקורות והיה האור רב בהן: ואל איל. בכל מזוזה היה כותרת ממעל בצורת אילני תמר:
אל החצר. מתחילה עמדו בשער ועתה הביאו בחלל החצר: והנה לשכות. ר״ל ראיתי והנה שם לשכות: ורצפה. עליה מרוצפת באבנים עשויה בגובה על עמודים עומדת בחצר סביב בארבעת רוחותיה והיתה נשענת אל הכותל ועל הרצפה ההיא עמדו הלשכות והיו שלשים במספר:
והרצפה אל כתף השערים. הרצפה עמדה בכתף השערים כי ממעל להשערים לא היתה הרצפה וא״כ עמדה בכתף השערים מזה ומזה: לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה. ר״ל תחתיות הרצפה ההיא היתה מול כלות גובה השערים ובלטה למעלה ממול גובה השערים והלשכות עליה (ועם כי מלת אורך יונח על דבר שטחיי ולא על דבר העומד ברום עכ״ז אמר לשון אורך לפי שכשמדד גבהו ע״י הפתיל ובקנה המדה וכמפורש למעלה היה אז הפתיל מושכב בשטחית הארץ ונופל בו לשון אורך):
וימד רוחב. מדד רוחב החלל אשר מלפנים להשער התחתונה היא שער ע״נ שהיא בהר מתחת מול שער עזרת אנשים היא החצר הפנימי: לפני החצר הפנימי. ר״ל והוא החלל שלפני החצר הפנימי מחוצה לה: מאה אמה. ר״ל מדד אותה מאה אמה והוא חלל ע״נ: הקדים והצפון. ר״ל כן היה מדת חלל ע״נ בפאת המזרח וכן היה מדתו בפאת הצפון וכן בפאת הדרום כמפורש בענין ולקצר לא זכרו (כי ע״נ תהיה אז מסבבת את כל בנייני המקדש ועזרת אנשים והלשכות מכל ארבעת הרוחות):
דרך הצפון. בפאת צפון של חצר החיצונה: מדד ארכו ורחבו. ר״ל מדדו במדת שער המזרחי:
ותאיו. תאי השער הזה שהיו שלשה מהעבר מזה ושלשה מזה ומזוזות השער והאולם הנמשך לפנים כותל מהעבר מזה וכותל מהעבר מזה הכל היה כמדת השער המזרחי הנמדד ראשון: ארכו. ר״ל גובה השער: חמש ועשרים. כן היה מדת רוחב שער החיצון כמ״ש למעלה:
וחלוניו וגו׳. חלוני תאי השער וכותלי האולם והכותרות אשר בהמזוזות ממעל שהיו בצורת אילני תמר הכל היו כמדת של השער המזרחי: ובמעלות וגו׳. כי ההר היה הולך ועולה ועלו בו במעלות ועד השער הזה ה״ה שבע מעלות: ואילמיו לפניהם. כותלי האולם היו לפנים מהמעלות ועולין במעלות עד לא יבואו אל האולם:
ושער לחצר הפנימי. השער של חצר הפנימי היה מול השער מחצר החיצונה: לצפון ולקדים. כן היה בפאת צפון וכן של מזרח (והנה שער המזרחי מעא״נ עמד באמצע כותל המזרחי וכן שער ע״נ והיו זה מול זה אבל שער הצפוני של עזרת נשים ע״כ לא עמד באמצעית כתלו כמו שער הצפוני של עא״נ שאם גם הוא עמד באמצע לא היו א״כ זה מול זה וכן שער הדרומי מע״נ האמור בענין לא עמד גם הוא באמצעית כתלו וכמ״ש בקונטרס בנין הבית): משער אל שער. משער ע״נ לשער עזרת אנשים מדד מאה אמה:
דרך הדרום. ברוח הדרומי בהעזרה ההיא: כמדות האלה. של שער המזרחי והצפוני:
וחלונים לו. ר״ל החלונות שהיו לכל תא מתאי השער ההוא ולכותלי האולם מסביב היו כמו החלונות של שער המזרחי והצפוני: אורך. ר״ל גובה השער: ורוחב. של השער החיצון:
ומעלות. מספר המעלות שעלו בהם אל השער הזה היו שבעה: ואילמיו. כתלי האולם היו לפנים מהמעלות: ותמורים לו. לכ״א היה כותרת בצורת אילן תמר אחד מהעבר מזה ואחד מהעבר מזה וחזר ומפרש הכותרות היו בהמזוזות ממעל:
דרך הדרום. ברוח הדרום: משער אל השער. ר״ל משער חצר הפנימי אל שער חצר החיצונה ברוח דרום:
כמדות האלה. כמדות השערים הנזכרים:
ותאיו וגו׳. גם לשער חצר הפנימי היו תאים ואלים ואולם והיו כמדות של השערים מע״נ: לו. לכ״א מתאי השער: ולאלמיו. לכותלי האולם מסביב: אורך. ר״ל גובה השער: ורוחב. של השער החיצון:
ואלמות סביב סביב. בחלל עא״נ בכל שלשת הרוחות במזרח בצפון ובדרום היו אולמות נשענות אל הקיר ופתוחות לפנים: אורך. הוא הנמשך עם הקיר: ורוחב. הוא הנמשך כלפי אויר החצר:
ואילמיו. כותלי אולם השער ההוא היו נמשכין כלפי החוץ וכדרך אולם והיה א״כ בולט מול אולם שער ע״נ והוא דבר נוי (ואולמי שערי עא״נ היו בנויות להלן מתאי השער וכמ״ש בקונ׳ בנין הבית): אל אליו. בהמזוזות ממעל היו כותרות בצורות אילן תמר: ומעלות שמונה מעליו. בשמונה מעלות עלו מע״נ אל השער ההוא:
דרך הקדים. ברוח מזרחי: כמדות האלה. כמדות השערים הנזכרי׳:
לו. לכ״א מתאי השער: ולאלמיו. לכותלי האולם מסביב:
מפו ומפו. בהעבר מזה ובהעבר מזה:
אל שער הצפון. של החצר הפנימי:
תאיו וגו׳. מוסב אל המקרא שלפניו לומר כמדות האלה הנזכרים מדד את תאיו וכו׳ של השער ההוא:
ואיליו. מזוזות האולם פנוי לאויר חצר החיצונה ואל המקום שיפנו המזוזות יפנו כתלי האולם וזכר המזוזות ולא האולם והיא היא:
ולשכה. ר״ל בחלל עא״נ מול שער הצפוני עמדה לשכה אחת ופתחה היה מול מזוזות השערים ולפי שהיו שני שערים אחד פנימי ואחד חיצוני וכמ״ש למעלה בע״נ לכן אמר השערים: שם. בהלשכה ההיא היו מדיחים קרבי העולה הנשחטות בצפון והיא היתה בית המטבחיים:
ובאולם השער. בחלל האולם הנמשך מהשער ההוא עמדו שנים שולחנות בהעבר מזה ושנים מהעבר מזה ר״ל שנים במזרחו ושנים במערבו: לשחוט אליהם. לשחוט אצלם בסמוך להם העולה וכו׳ שהם ק״ק הטעונין שחיטה בצפון (ועם כי היה משוך לחלל ע״נ מ״מ קדושתו כלפנים כי יהיה מקודש בקדושת העזרה):
ואל הכתף. בהעבר האחת מהאולם חוצה לו כשעולין במעלות לפתח שער הצפוני ר״ל שער הפנימי שהיה רוחב עשר אמות והמעלות ההם היו בין התאים ושם עמדו שנים שולחנות: ואל הכתף וגו׳. וכן בהעבר האחרת של אולם השער עמדו שנים שולחנות:
מפה. מהעבר הזה ב׳ בחלל האולם וב׳ בחלל שבין התאים: לכתף השער. לכל כתף מכתפי השער: שמונה. ר״ל בין כולם היו שמונה ואצלם בסמוך להם ישחטו הקרבנות ששחיטתן בצפון:
לעולה. להניח עליהם בשר העולה וה״ה בשר שאר הקרבנות וזכר עולה לפי שהיא ראשונה ותמידית והיתה כליל להקרבה: אבני גזית. השולחנות היו מאבני גזית וזהו על כי האבן מקרר ושומר הבשר מן הסרחון: אליהם ויניחו. גם עליהם יניחו את הכלים אשר ישחטו עמהם הם הסכינים: אשר וכו׳. והזבח הוא הפוך אשר ישחטו בם את העולה והזבח רצה לומר שאר מיני זבחים ומוסב הוא על הכלים לומר עליהם יניחו הסכינים המיוחדים גם לשחיטת שאר מיני זבח אבל לא בא לומר שישחטו שם שאר מיני זבח:
והשפתים טופח אחד. כעין ווין מברזל היו קבועים ברביעיות של ארז הקבועין בעמודים נמוכין ובלטו טפח אחד מן הרביעיות שעל העמודים ובהן יהיו תולין הקרבנות להפשיט עורן והם עמדו בבית המטבחים היא הלשכה שפתחה באילים השערים הנזכרת למעלה: מוכנים בבית. העמודים עם רביעיות היו קבועי׳ בהלשכה ההיא בפנים בכל ארבעת הרוחות: ואל השלחנות. הם ארבעת השלחנות מאבני הגזית שעמדו בהלשכה ההיא עליהם יהיו מניחים בשר הקרבן:
ומחוצה לשער הפנימי. מחוץ לחלל השער של חצר הפנימי (או על השער הפנימי יאמר שהיא בת עשר אמות) שם היו לשכות המשוררים וחוזר ומפרש שעמדו בחלל חצר הפנימי לא מחוץ חלל השער כלפי החוץ בע״נ: אשר אל כתף. ר״ל אשר עמדו בכתף שער הצפון מזה ומזה: ופניהם. פתחיהם פנו כלפי הדרום: אחד. לשכה אחת עמדה בכתף שער הקדים ופתחה פנה כלפי הצפון:
וידבר אלי. המלאך הדובר בי: זה הלשכה. ר״ל קבוצות הלשכות אשר פתח כ״א כלפי הדרום היא לצורך משרתי המקום ב״ה השומרים משמרת הבית בדבר המוטל עליהם והוא עבודת השיר שהוא מוטל על הלוים:
שומרי משמרת המזבח. להקריב עליו קרבנות: המה בני צדוק. כי הם יכהנו לעתיד כמ״ש והכהנים הלוים בני צדוק וכו׳ המה יקרבו אלי וכו׳ (לק׳ מד): הקרבים. אשר יקרבו אל ה׳ מתוך בני לוי לשרתו ר״ל הנבחרי׳ לה׳ משאר הכהני׳ בני לוי וכמ״ש שם:
את החצר. את חלל חצר הפנימי: והמזבח לפני הבית. המזבח עמד בחלל החצר ההיא לפני הבית מכוון מול ההיכל וכתליו וכמ״ש בקונ׳ בנין הבית:
אל אולם הבית. הוא האולם שלפני ההיכל: וימד אל אולם. מדד מזוזות האולם ה׳ אמות וזה היה בעובי ולא היה כן הרוחב כי המזוזה עם הכותל שבצד הפתח לא היה כ״א ג׳ אמות כמ״ש בענין ועם כי היו עגולו׳ לא היו במרחק שוה וכמו מזוזו׳ אולמי השערי׳ (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזה וכמו כתלי החצירות): מפה. מהעבר מזה: ורחב השער. ר״ל רחב השער היה באופן שנשאר כותל שלש אמות מהעבר מזה ושלש אמות מהעבר מזה וא״כ היה רחבו י״ד אמות:
אורך האולם. מצפון לדרום: עשרים אמה. כמדת רוחב ההיכל: ורחב. ממערב למזרח: ובמעלות אשר יעלו אליו. ר״ל ובמעלות היה הדרך אשר בהם יעלו אליו מן החצר הפנימי: ועמודים אל האילים. בחלל האולם סמוך אל המזוזות עמדו שני עמודים אחד מהעבר מזה ואחד מהעבר מזה והם היו במקום עמודי יכין ובועז שהיו במקדש ראשון:
